החלטה בתיק ת"א 2759-05

לפני בקשה לביטול החלטה שניתנה על ידי ביום 12/9/11 בה קיבלתי את המתווה שהוצע ע"י המודד סוהייל זידאן להכנת תוכנית מפורטת לצורך אישור פירוק השיתוף במקרקעין בהתאם לחלוקה שנקבעה בפסק דינו של כב' השופט עיילבוני מיום 30/5/07.

רקע עובדתי והשתלשלות האירועים

1.       ביום 30/5/07 ניתן ע"י השופט עיילבוני פסק דין שעניינו פירוק השיתוף במקרקעין שנמצאים בבעלות משותפת של התובעים והנתבעים, והידועים בחלקה 33, גוש 17394, מאדמות כפר כנא (להלן: "החלקה"). בהתאם לפסק דין זה נקבע, כי התובעים יקבלו את המגרשים 33/5, 33/6 ו-33/7 הנמצאים בחלק הצפוני והמזרחי של החלקה ואילו הנתבעים יקבלו המגרש 33/2, אשר נמצא בחלק הדרומי - מערבי של החלקה. עוד נקבע, כי דרך הגישה למגרש הנתבעים תעבור לאורך גבולם המערבי של המגרשים שיועדו לתובעים והיא תהיה ברוחב של 4 מטר.

2.       הנתבעים לא השלימו עם פסק דינו של השופט עיילבוני והגישו עליו ערעור לבית המשפט המחוזי. ערעור התובעים נדחה בעיקרו בהסכמת הצדדים, והמשך הדיון הוחזר לבית משפט השלום לשם הדיון בשאלת תשלומי האיזון בלבד.

3.       לאחר שהתיק הועבר לטיפולי הסתבר, כי הצדדים לא פעלו לאישור החלוקה שנקבעה בפסק הדין במוסדות התכנון הרלבנטיים, ולא פעלו לרישום החלוקה בלשכת רישום המקרקעין. בשל כך, ומאחר שהחלוקה טרם אושרה, לא ניתן היה למנות שמאי אשר יתייחס לתשלומי האיזון. על כן, ניתנה על ידי ביום 4/11/08 החלטה בה ציינתי:

"מאז מתן פסק דינו של כב' השופט עיילבוני, וגם לאחר מתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי, לא עשו הצדדים דבר כדי לקבל את אישור מוסדות התכנון לחלוקה שנקבעה בפסק דינו של כב' השופט עיילבוני. הם לא פנו לוועדה בבקשה לפתיחת תיק חלוקה ולא הגישו תשריט \ תוכנית חלוקה ע"י מודד בהתאם לפסק הדין. בנסיבות אלה, אין מנוס מקידום העניין על ידי בית המשפט באמצעות המודד שמונה מטעמו. על כן, אני מורה למודד נאדר יוסף מכפר עיילבון להגיש לוועדה לתכנון ובניה בקשה לאישור החלוקה שנקבעה ע"י כב' השופט עיילבוני ולביצוע כל הדרוש לצורך קבלת אישור הוועדה לחלוקה זו ... ".

לאחר שהתברר כי המודד נאדר יוסף ירד מן הארץ, הוחלפה זהות המומחה ומונה, בהסכמת הצדדים, המודד סוהיל זידאן לשם ביצוע ההחלטה.

4.       ביום 18/12/08 התנהלה ישיבת קדם משפט אליה זומן המודד סוהיל זידאן. בישיבה זו הסביר המומחה, כי הוא נתקל בקשיים באישור החלוקה שנקבעה בפסק הדין, ומנה 3 בעיות המונעות אישור החלוקה. שלוש הבעיות הן:

          א.           התוכנית לא הוכנה בהתאם לתקנות המדידה.

          ב.            בחלק שיועד לתובעים בנויים שלושה בניינים על אותו מגרש ולכן צריך חלוקה פנימית ביניהם. יש אפשרות לחלק בין הבניינים הבנויים בחלק שיועד לתובעים.

          ג.            מאחר ששטח החלקה עולה על 5 דונם, צריך להכין תוכנית מפורטת ורק לאחר מכן להגיש תשריט חלוקה. לדברי המודד, כדי לאשר תשריט חלוקה ללא תוכנית מפורטת, יש לצרף לתשריט החלוקה בקשה להקלה.

במהלך הדיון ביקשו התובעים להפסיק את התובענה. לטענתם, הם "האדונים של התביעה" ומאחר שאין הם מעוניינים עוד בתביעה, מן הדין לאפשר להם להפסיקה. לטענתם, התהליך שהוסבר ע"י המודד לאישור החלוקה הוא תהליך ממושך, יקר ולא וודאי, שכן קבלת הבקשה להקלה או דחייתה הוא עניין שבשיקול דעת הוועדה ואין סיבה להניח שהבקשה תתקבל. על כן, כך נטען, ייתכן שבסוף התהליך יתברר כי הצדדים נשאו בעלויות רישום חלוקה שלא ניתנת לאישור ורישום.

          בהחלטה שניתנה על ידי במהלך הדיון קבעתי, כי בתיק ניתן כבר פסק דין ע"י השופט עיילבוני, אשר אושר במחוזי. על כן, כך נקבע, הבקשה להפסקת התובענה הינה משוללת כל יסוד. בהמשך אותה החלטה מיניתי את המודד סוהיל זידאן "כדי לבצע את כל הפעולות הדרושות לשם אישור החלוקה שנקבעה על ידי השופט עיילבוני" בין ע"י הגשת בקשה להקלה ואישור תשריט החלוקה ובין ע"י הגשת תוכנית מפורטת.

5.       התובעים לא השלימו עם ההחלטה הנ"ל בה נדחתה בקשתם להפסקת התובענה, והגישו בקשת רשות ערעור. בפסק דין שניתן ביום 25/3/09 נתן כב' הנשיא בן דוד רשות ערעור לתובעים, קיבל את הערעור ואפשר לתובעים להפסיק את התובענה "בכפוף למילוי תנאים אותם יקבע בית המשפט השלום". נוכח פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי הוריתי בפסק דין שניתן על ידי ביום 6/5/09 על הפסקת התובענה בתנאים שנקבעו בפסק הדין.

          הנתבעים לא השלימו עם פסק דינו של הנשיא בן דוד, והגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בפסק דין שניתן ע"י בית המשפט העליון ביום 25/8/09 קיבל כב' השופט רובינשטיין את בקשת רשות הערעור, ביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והחזיר את ההחלטה מיום 18/12/08 על כנה.

6.       בחזרה בזמן לאחור, בעקבות ההחלטה מיום 18/12/08 ביקש המודד סוהיל זידאן להיכנס למקרקעין על מנת לבצע את המדידות הדרושות לשם הכנת תשריט חלוקה לצרכי רישום ובקשה להקלה. התובעים, אשר התנגדו נחרצות פירוק השיתוף באופן שנקבע בפסק הדין, לא אפשרו למומחה לבצע את מלאכתו ואף איימו לפגוע בו ובעובדיו אם ימשיך בעבודתו. בשל כך הגיש המודד בקשה למתן הוראות בה העלה את טענותיו לעניין התנהלות התובעים.

          בישיבת יום 12/1/09 התנהל דיון בבקשת המודד, שבמהלכו העיד מר זידאן ונחקר בחקירה נגדית. בסיום שמיעת המודד סיכמו הצדדים את טענותיהם. בהחלטה מיום 22/1/09 נקבע, כי התובעים לא היו רשאים לעשות דין לעצמם ולמנוע מהמודד לבצע את עבודתו בהתאם להחלטה מיום 18/12/08. עוד נקבע, כי משלא הוגשה בקשה לעיכוב ההחלטה ולא ניתנה החלטה המורה על עיכוב הליכים, אין בהגשת בקשת רשות ערעור כדי להביא לעיכוב ההליכים באופן אוטומאטי.

7.       ביום 25/3/10 הודיע המודד, כי הוועדה המקומית לתכנון ובניה מבוא עמקים אישרה את תשריט החלוקה שהוכן על בסיס פסק הדין של השופט עיילבוני, וביקש לחייב את הצדדים בתשלום שכר טרחתו והוצאות הרישום כמפורט באותה הודעה.

          התובעים לא השלימו עם החלטת הוועדה המקומית וביקשו לבטלה. בקשתם זו נדחתה ע"י הוועדה המקומית ולפיכך הוגש על ידם ערר לוועדת ערר מחוזית.